מומחה לבית המשפט אובייקטיבי
האובייקטיביות הנדרשת ממומחה שמונה על ידי בית המשפט מעוגנות בחוק ובתקדימים שניתנו בבית המשפט. מומחה שלא עומד בכך עלול להזיק לעצמו ובעיקר לאחד הצדדים בתיק בית המשפט, שכן קיימות השלכות בקביעה רשלנית או שגויה של אותו מומחה אשר הוליך שולל את בית המשפט והאחד הצדדים. בכל מקרה במידה ויוכח כי המומחה לא ערך חוות דעתו מזווית הראיה של מקורבו בצורה שאינה אובייקטיבית עלול המומחה לקבל תביעה כשנגד לרבות הסרתו מרשימת המומחים של בתי המשפט. בית המשפט אינו בקיא בענייני המומחיות הנדונים בחוות הדעת של המומחה , וכדי לאפשר לו לפסוק בהתאם לדין, על המומחה לתת לבית המשפט את הכלים הנדרשים כדי להכריע בעניינים שבהם עוסקת חוות הדעת ו/או שומה מקצועית. במקרה אחר בעת שהמומחה נותן חוות דעת עבור אחד הצדדים , חייב המומחה לערוך חוות דעתו באופן מקצועי ומהימן תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית.
מתפקידו של המומחה הוא מקצועיותו בלבד ללא ייצוג וטענות הנוטות לטובת אחד מהצדדים, שכן במצב זה זהו תפקידו של עורך הדין לטעון ולייצג משפטית את אחד הצדדים בתיק תוך עיון בחוות דעת מומחה מכאן יצויין כי כל חוות דעת מומחה מגיעה לבית המשפט ובשל כך חייב המומחה לערוך חוות דעתו באופן אובייקטיבי תוך הדגש למקצועיות בה הוא מתמחה.
חוות דעת של המומחה חייבת להיות מקצועית תוך חובה ברישום 2 סעיפים החזית חוות דעתו כדלקמן: ציטוט מהוראות החוק להלן סעיף 20 לפקודת הראיות נוסח חדש (תשל"א, 1971) – לדוגמא:
1. "אני הח"מ שם המומחה... שמאי ומעריך נזקים מעיד בזאת כי בדקתי את הנזקים נשוא חוות דעתי המתוארים להלן".
2. הצהרה משפטית (בעמוד ראשון חזית) – לדוגמא: "אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט והריני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט. דין חוות דעתי זו כאשר היא חתומה על ידי כדין עדות בבית המשפט".
באשר למומחה המשמש כמהנדס - הכללים החלים עליו בעניין זה תקנות המהנדסים והאדריכלים הקובעות כי עליו לבצע את שירותיו המקצועיים במיומנות וברמה מקצועית נאותה (תקנה 3), כי הוא יונחה על ידי שיקולי בריאות הציבור ובטיחותו (תקנה 2), כי יפעל תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל פי שיקולים מקצועיים (תקנה 4) ובנאמנות כלפי לקוחו. עוד נוסיף כי בתקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שמומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו לא יוזמן כמומחה מטעם בית המשפט בעניין זה.
למותר לציין כי ישנם הבדלים משמעותיים בין עד מומחה לבין עד רגיל בכך שעד רגיל מוזמן להעיד אך ורק על דברים שראה, ואילו עד מומחה מעיד בעיקר על מסקנותיו כאיש מקצועי בקיא בתחומו. מה גם כי כל מומחה שמקבל שכר טרחתו מלקוח עבור חוות דעת פסול מלשמש כמומחה לבית המשפט.
התייחסות לאופן התשלום עבור כתיבת חוות הדעת, אם כמשכורת ואם כתשלום חד פעמי – עלולה להתברר כלא מדויקת. מחובתו של המומחה הוא להימנע מלפתח תאוריות משפטיות כאלו ואחרות גם אם המומחה הוא משפטן בהשכלתו, הרי שאת חוות דעתו הוא נותן כמומחה בתחומו.
לפיכך הוא משאיר פתח לשיקול דעתו של בית המשפט הבוחן את חוות דעתו בעניין. לסיכום: חוות דעת של כל מומחה בתחומו חייבת להיות אובייקטיבית תוך הדגש לשמירה על כללי האתיקה המקצועית תוך הדגש לשקיפות בהתאם לשיקולים המקצועיים הראויים ללא מורא ו/או משוא פנים.
כותב המאמר חיים שריקי, הבעלים של מכללת השמאים,
מומחה בכיר לבית המשפט ומנהל את חברת אומדן שמאים חיים שריקי ושות'.
